בלאטון-בוגלאר

המדורה הגדולה אחד מתופת דכאו ברח, שני בגיטו וילנה קדח, קמנץ פודולסק רשום לשלישי על מצח דמום . הראשון : אחי בזה הלילה אשנו הקדושה תבעירו ! הרוגי אדמות גרמניה זועקים לכם : זכרו ! השני : קירות מחבוש פולין ברקות לובנם עמם; מי ויסטולה מרמרמים בלי הרף ­ איך פור אה"ם השלישי ­ לשונו אלמה ­ על מצחו הדם שותת; השנים קראו את האימה : באוקרינה כל יהודי מת . ישבו שלשה חלוצים בחרש מלא הנשף עד כבות אור כוכבים, המדורה נותרה בלי רשף . בליל­יהודי עתום­אררים; נכבו גיצי המדורות, אלי תהומות צונחים נושאי האבוקות . נשמות­מורדים קפאו בילל כנפי עופרת; קרבנות­מוקשים תבעו לובני שדות השלג . ושוב שנת מלחמה ­ בעובי היערות רפאים רודפה סופה וחוזרים הזכרונות . עצמות יבשות . . . מיליונים נמבזים טבוחי המחנות המדורות מדליקים . בלחוך שמים הלהבות אמירי יערות גונחים; אל להובי המדורות קרבו שלשה חלוצים . ובהעיר הזכרונות הדליקו המדורה כי מתלקחים היערות ורוח מציתה מרידה . 14  To the book