פרק א': ההתפתחות התעסוקתית, המשק החקלאי והמעבר לשירותים עסקיים

במערכת התעסוקתית של הקיבוץ, בתנאי המשק הבין­לאומי ובתנאי הקיבוץ, הוא שיקול לגיטימי ורלוואנטי בהתמודדות על הבראת המערכת המשקית . כבר היום ועוד יותר בעתיד, התפתחות מצמצמת בחקלאות תגביל בהכרח את מרחב הבחירה התעסוקתי של הקיבוץ . וזאת דווקא בתחום שבו לקיבוץ יתרונות בולטים מבחינת כוח­המשיכה אצל חלק מהצעירים וחברים שהתמחו בחקלאות . למרבה האירוניה, מומחים ישראלים, בהם חברי קיבוץ, תרמו להפצת ידע ושיטות עבודה שפותחו בישראל, לארצות המתחרות כיום בתוצרת החקלאית הישראלית . אין לראות בכך דבר שלילי, אך יש בכך הוכחה בדבר פתיחותם ההכרחית של השווקים הבין­לאומיים ואי הנמנעות של התחרות הבין­לאומית . ממצב יה יש להסיק מסקנות לגבי ההישענות על הגבלות אדמיניסטרטיביות ויעילותן הנמוכה . בני הקיבוץ מקבלים עד היום את חינוכם לעבודה בעיקר במגזר החקלאי, ומכאן הפנמה חיובית של קשר טבעי בין בני קיבוץ לחקלאות . בהקשר זה חל מפנה לרעה במיגוון התעסוקה הקיבוצי באשר לעבודה בחקלאות . הקיבוץ אינו יכול להתעלם מהצמצום במספר העובדים בחקלאות ומהשינויים במבנה ענפי החקלאות . אלה כבר אינם יכולים להבטיח קליטה בעבודה בשיעור משמעותי . לצמ...  To the book