|
|
תומס אריקסון | 70 להסעיר אותם יתר על המידה . הם אינם חסרי רגישות לחלוטין, רחוק מכך, אבל הם מבחינים בין דָבָר לאדם . נתקלתי בדוגמה לכך בארגון שעבדתי עמו לפני כמה שנים . אחד מראשי המחלקות שם היה לא רק אדום אלא גם קצת צהוב, אבל התכונות האדומות היו חזקות דיין ליצור את המצב הבא : אחד הצוותים עבד בתפוקה נמוכה . המשמעת בו היתה רופפת ומוּסר העבודה ירוד . אנשים הלכו ובאו כאוות נפשם, הפסקות צהריים היו ארוכות, היתה הרבה גלישה פרטית ברשת האינטרנט בשעות העבודה, ורק מעטים מחברי הצוות לקחו עליהם אחריות מעבר לחומר המונח על שולחן העבודה שלהם . ראש הצוות ניסה לקחת את העניינים בידיים כמה פעמים, אבל לא הצליח בכך . הצוות לא עמד במטרות, ולאורך זמן . מתוך שמונה צוותים דומים, הצוות הזה היה בלי ספק הגרוע ביותר . מה הייתם עושים אם הייתם ראש המחלקה ? ודאי הייתם מספקים משוב כלשהו . וזה מה שקרה . ראש המחלקה זימן אליו את ראש הצוות בשעה אחת-עשרה בבוקר בערך ונתן לו משוב על מידת ההצלחה שלו עם הצוות . המשוב היה בעיקר שלילי . כל דבר אחר היה נשמע מוזר . מאחר שאני הוא מי שפתר את הקונפליקט בסופו של דבר, אני יודע שהמשוב היה...
To the book |
|
|