פרק ה': שבע השנים הרזות

שנה אלא בשיעור מזערי בלבד ועלותו הריאלית של הייצוא גדלה מאד . זו התפתחות המכבידה ביותר על ביצוע מדיניות החותרת לריסון האינפלציה ולשיפור במאזן התשלומים" . תוצאות אלה עמדו בניגוד לתחזיותיו של שר­האוצר שעם הצגת מדיניותו הכלכלית בפני הכנסת טען כי המשטר הכלכלי החדש מבשר יותר השקעות, יותר צמיחה, יותר יצוא, פחות תלות בגורמי חוץ, שיפור במאזן התשלומים, הקטנת האינפלציה וריכוז הון יהודי במדינת­ישראל, באמצעות ליבראליזציה מקפת בתחום עסקי מטבע­חוץ . הקשר בין ההצהרות למציאות היה מקרי בלבד : האינפלציה הרקיעה שחקים, הלירה ­ ובעקבותיה גם השקל ­ נשחקו, ובעקבותיהם נשחקו גם שרי­האוצר של הליכוד בזה אחר זה . במשך שבע שנות השלטון ה''ליבראלי" התחלפו ארבעה שרי­ האוצר . למרות ההבדלים בין יגאל "אין לי" ליורם "יש לי הכל" התחיל להתבלט המעבר מחיי עבודה, ייצור ויצירה לעבר משחקי הבורסה, ורווח מעליה בערך המניות שהבנקים עסקו בויסותן ובניפוח מלאכותי של ערכן . השאיפה המוצהרת של שמחה ארליך להפוך את ישראל ל"שוויץ של המזרח­התיכון" היתה ממוקדת בשטח הבורסה ועסקי הכספים ולא בייצור ובעבודה . הליבראליז­ ציה במטבע החוץ הביאה לעליה...  To the book