פרק ד': פיתוח בריבית כבדה

מבנה ההון של התנועה הקיבוצית ­ 9491­ 879ו ) באחוזים ( הייצור על כל 0 / " ריבית 0 / 0 5ער 0 / 0 הון עצמיהשנה ­ ^ ה"­"יי י 3 . 3 1 . 6 1949 2 . 11 ­ . 4 1952 45 . 21 . 810 . 41 6 . 7 1959 40 . 1 ­■ 9 ­ . 26 6 . 8 1963 59 . 21 . 9­ . 715 . 19689 55 . 1 6 . 8­ . 11­ . 13 1970 02 . 1 3 . 46 . 7 2 . 32 1974 75 . 1 7 . 3 5 . 6­ . 46 1978 אנו רואים כי ההון העצמי שהצטבר ברישום מאזני בלתי משוערך עלה מ­ 0 / 60 . 7 מהרכוש הקבוע בשנת 1959 ל­ 0 / 460 בשנת 1978 . ראוי להדגיש כי הרווחיות הגוברת בקיבוצים הופנתה לפיתות והושקעה כולה במשק, כאשר לאורך כל התקופה נשמר היחס בין השקעות יצרניות ) 3 / 2 ( לבין השקעות צרכניות ) 3 / 0 . הכספים לא הוצאו ­ כטענת אנשי הליכוד ­ לצריכת ראווה ולמימון רמת חיים גבוהה אלא לפיתוח והרחבת המשק, לגידול במספר החברים ולקליטתם בייצור . ירד אחוז המימון הבלתי מתאים להשקעות ברכוש הקבוע מ­ 0 / 420 בקירוב בשנת 1959 ל­ 0 / 50 . 6 בשנת 1978 . שינויים אלה במבנה ההון גרמו גם לירידה בריבית ששולמה על סך הייצור מ­ 0 / 100 ל­ 0 / 70 . 3 בתקופה המקבילה . הייצור החקלאי גדל מאז קום המדינה פי 23 ...  To the book