א. צמיחת ה'ביטחוניזם' בתקופת המדינה

הוענקה חשיבות גבוהה . בניין הצבא, אורח החיים הנוהג בו והפעלתו בעת מלחמה נחשבו למכשירים מרכזיים לליכוד החברה הישראלית, 'כור היתוך' לאמיתו . השימוש בצבא והפעלתו למטרות שאינן צבאיות ומדיניות הכרחיות, וכן למטרות פוליטיות, והפיכת הצבא לסמל ולערך לאומי זכו בתקופות מאוחרות יותר לכינוי 'ביטחוניזם' . עם זאת, יש לזכור כי השנים שלאחר מלחמת העצמאות התאפיינו בגילויי עוינות קשים מצד מדינות ערב נגד ישראל : הבטחות ל"סיבוב שני" שבו ינצחו הערבים, רטוריקה אנטי­ ישראלית חריפה באמצעי התקשורת הערביים, הסתננויות למטרת פיגועים ) פדאיון וכד' ( , חרם כלכלי כולל על ישראל, סגירת תעלת סואץ בפני אוניות ישראליות ואוניות המובילות מטענים לישראל, ניסיונות להטיית הירדן בתגובה לבניית המוביל הארצי ועוד . כל אלה חיזקו עד מאוד את הביטחוניסטים והאקטיביסטים למיניהם והחלישו את המתונים בצמרת הפוליטית הישראלית . הביטחוניזם צמח על רקע הנסיגה מהאתוס החלוצי, שהחלה מייד לאחר גמר מלחמת העצמאות, והוא עלה בקנה אחד עם הממלכתיות הבן­גוריונית . ממבצע סיני ואילך הדמות הייצוגית של הישראלי כבר אינה החלוץ אלא החייל . ביטוי מגובש לתפיסה האומרת...  To the book