ח. התחליפים: עמותות אזרחיות, תנועות חברתיות, המחאה הפוליטית ובית המשפט העליון

1 . החברה האזרחית בישראל : ישות של ממש או אחיזת עיניים ? ההגדרה המקובלת לחברה אזרחית היא כל הקבוצות והארגונים ­ עמותות, מוסדות ללא כוונת רווח ) מלכ"רים ( , תנועות חברתיות וארגונים שונים ­ הפועלים במרחב הציבורי ש"בין המשפחה למדינה" ואינם מהווים חלק מן המערכת הפוליטית . זהו כל אותו פסיפס עשיר ומגוון של התאגדויות חברתיות וולונטריות לשם השגת מטרות רבות ושונות, שאינן כפופות למדינה ואינן שואפות להשתתף בשלטון . החוקרת יעל ישי כוללת בחברה האזרחית גם את ארגוני האינטרס, כמו ארגוני מעסיקים ואיגודים מקצועיים, ומבחינה בין ארגוני חברה אזרחית, אשר משלימים את תפקודי המדינה ותומכים בה, לבין ארגונים הקוראים עליה תיגר . לדעתי, יש להוסיף להגדרת המושג 'חברה אזרחית' גם את האוטונומיה כלפי השוק וכלפי התאגידים העסקיים הגדולים ושלוחותיהם . ההתמקדות באוטונומיה כלפי המדינה כבו אינה מספיקה, כי התאגידים הגדולים, הלאומיים והבינלאומיים, התחזקו מאוד עם הגלובליזציה, עד שכוחם מאפשר להם להשפיע במידה רבה על התנהגות המערכות הפוליטיות והמדינות . התאגידים מכוונים ישירות את האזרחים למען האינטרסים שלהם באמצעות שליטה בשוק, פרסו...  To the book