|
אופק היסטורי . המעמד הבינוני המשיך לדבוק בביצועיזם, חיפש אנשי ביצוע טובים והגונים יותר, וגמר עם ד"ש האומללה . איש המעמד הבינוני הישראלי, מעמד המומחים והמנהלים, אמון על גישה אינסטרומנטלית למציאות . הוא רואה את המומחיות המקצועית כפתרון לבעיות חברתיות ופוליטיות, כאילו תיקון החברה והפוליטיקה הוא בגדו בעיה טכניתארגונית . הביצועיסט מתמקד בהשגת מטרות כמותיות, הניתנות למדידה, או מוחשיות : תוצאות עסקיות טובות ) אם הוא איש עסקים ( , הכנסה גבוהה, השכלה גבוהה לעצמו ולילדיו, רמת חיים גבוהה לו ולמשפחתו . כאשר מגיעים לתחום הערכי, בחיים הפרטיים כבחיים הציבוריים, הישראלי מן המעמד הבינוני הוא בדרך כלל אובד עצות ודרך, ומוכן ללכת אחרי מור דרך מפוקפקים, מושיעי אינסטנט ועוטי אדרת מקצועית למיניהם . הציבור הזה כונה עלידי גדי יציב בשם 'אספסוף המשכילים', ואופיין עלידו כאנשים שנוקטים בגישה רציונלית בתחומם הפרטי, אבל הופכים לבלתי רציונליים בתחום הציבורי . אז הם נעשים אובייקט נוח למניפולציות המתמקדות בארגון ושיטות . זהו ציבור שבטוח שהבעיה היא בניהול לקוי, ולכן צריך לערוך שינויים טכניים וארגוניים במערכת הפוליטית...
To the book
|

|
|