טז. פיצול גובר או מכנה משותף?

מארצות חבר המדינות, שהם אשכנזים ) עם אחוז לא מבוטל של לא יהודים ( , חילונים, בעלי הון אנושי רב ) השכלה ומיומנויות ( ובעלי משפחות קטנות . עיקר טענתם היא שהעולים דוברי הרוסית משנים את אופייה היהודי של המדינה בגלל המספר הגדול של לא יהודים המצוי בקרבם . האם צפויים העולים דוברי הרוסית להישאר מגזר נפרד, או שהם עתידים להיטמע בחברה הישראלית ? בני הדור הראשון לעלייה אינם נוטים להתערב בחברה הישראלית . הדעה הרווחת בקרב מדעני החברה היא שתוך דור או שניים, לכל היותר, העולים דוברי הרוסית לא יהוו מגזר נפרד . הם משכילים ובעלי מוטיבציה חזקה למוביליות חברתית . אין להם מערכת חינוך חובה נפרדת, והם משתלבים בכלכלה, בפוליטיקה ובצבא . בעתיד הלא רחוק הם יצטרפו לאשכנזים הוותיקים ויעבו אותם . הדור הצעיר הלומד במערכת החינוך הישראלית אמנם יודע רוסית, אך רוב מגעיו עם סביבתו מתנהלים בעברית, ובעת שירותו הצבאי הוא עובר תהליך של 'ישראליזציה' . ביחסי יהודים וערבים בולט החשש של רוב היהודים מפני הערבים כסיכון בטחוני קולקטיבי ואישי וכאיום על צביונה היהודי של המדינה, אם יינתנו לערביי ישראל זכויות קולקטיביות של מיעוט לאומי, א...  To the book