יג. ההתיישבות העובדת - ממרכזיות לפריפריאליות

נקלטה ברובה המכריע בקיבוצים, בעיקר בגלל ריחוקה מאידאולוגיה סוציאליסטית חרותה לאורח החיים השיתופי . הדגש בפעילות הקיבוצית עבר במשך הזמן לתחום הכלכלי, והמשק הקיבוצי, שעבר תהליך תיעוש מקיף, היה בשנות השישים לאחד המגזרים הכלכליים המצליחים במדינה . בשנים אלה התפתחו גם הארגונים הכלכליים האזוריים של התנועה הקיבוצית, אשר ריכזו את הקניות ואת הטיפול בתוצרת החקלאית של הקיבוצים באזוריהם . במשך עשורים אחדים מאז קום המדינה זכו הקיבוצים להטבות כלכליות ניכרות בהקצאת קרקעות ובסבסוד הון בזכות היותם גורם מיישב ) אם כי במידה פחותה מבעבר ( וגורם יצרני רב משקל, בשל תרומתם לביטחון המדינה, וכן בזכות היות התנועות הקיבוציות מעוזים פוליטיים של תנועת העבודה וספקי הנהגה ופעילים למפלגותיה . גם לאחר עליית הליכוד לשלטון לא חל שינוי של ממש במצבם הכלכלי והחברתי של הקיבוצים והמושבים . החששות פן שלטון הליכוד יתנכל להם לא התאמתו . העוינות של הרביזיוניזם כלפי הקיבוצים באה לידי ביטוי סימבולי בלבד, כמו בהשתלחותו של בגין בקיבוצים ­ "המיליונרים עם בריכות השחייה'' ­ ובעוינות כלפי הקיבוצים שהתגלתה בבחירות 1977 ו­ 1981 בכמה ערי פ...  To the book