יא. המגזר הערבי-ישראלי

וקיפוחים רבים וקשים של ערביי ישראל, הן כציבור והן כיחידים . בפועל, הם היו לאזרחים מדרגה שנייה או שלישית . היחס הרווח אליהם, הן של השלטון והן של רוב האזרחים היהודים, היה כאל סיכון ביטחוני, גייס חמישי פוטנציאלי . מהקמת המדינה ועד 1963 היו רוב ערביי ישראל, אלה שגרו במשולש, בגליל ובנגב, נתונים תחת ממשל צבאי שהגביל את תנועתם החופשית ואת אפשרויות התעסוקה שלהם . בנוסף לממשל הצבאי נשלטו ערביי ישראל אז על­ידי מוסדות מדינה שאוישו על­ידי יהודים, כמו מחלקת המיעוטים במשרד הפנים ומשרד יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים . חוקי ההגנה לשעת חירום הופעלו במשך שנים רבות בעיקר נגד ערבים ישראלים : הגבלות תנועה, הגבלות על פרסומים, הגבלות על התארגנויות וכדומה . הפעלת חוקי החירום פחתה באופן משמעותי במשך השנים, אבל היא עדיין משמשת אמצעי הרתעה כלפי הציבור הערבי בישראל . הרוב המכריע של דוברי הערבית בישראל אינו נקרא לשירות בצה"ל, ולכן גם חסר "כרטיס כניסה" חשוב לקולקטיב הישראלי . רק עבור הדרוזים והצ'רקסים הונהג שירות חובה, ולנוצרים ולבדואים ניתן להתנדב לשירות הצבאי . בתחום הפוליטי שלטו במגזר הערבי בישראל בעשרים השנים הר...  To the book