ט. החרדיות המזרחית (ש"ס)

המחמירה, אבל לא נחשבו לעילית העולם התורני . רבנים מזרחים לא נחשבו ראויים לשבת במועצת גדולי התורה . המזרחים גם קופחו בייצוג פוליטי במסגרת אגודת ישראל . לא היו מגעים חברתיים בין מזרחים לאשכנזים במגזר החרדי, ונישואים בין עדתיים לא באו בחשבון כלל . בפועל, ש"ס החלה את דרכה ב­ 1984 כרשימה מקומית ירושלמית . ב­ 1988 הופיעה ש"ס כרשימה עצמאית בבחירות לכנסת בחסותו של הרב ש"ך הליטאי, שתמך בה ככלי במאבקו נגד האגף החסידי ואף היה זמן מה מנהיגה הרוחני הלא מוכתר . עם הזמן השתחררה ש"ס במידה רבה מן האפוטרופסות האשכנזית ונעשתה עצמאית מבחינה פוליטית והלכתית . ש"ס פיתחה רשת חינוך משלה בשם "אל המעיין", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר המעניקים יום לימודים ארוך וארוחה חמה, שאינם מוקנים בחינוך הממלכתי, וישיבות בהן לומדים לפי שיטתו ההלכתית של הרב יוסף . החרדים המזרחים אימצו לעצמם את הלבוש הליטאי ואת הלמדנות הליטאית ויצרו זהות חדשה, כביכול ספרדית אותנטית, המערבת או ממזגת זהות עדתית מסורתית, בחלקה אותנטית ובחלקה מומצאת, עם סממנים של זהות ליטאית . למרות העצמאות הפוליטית וההלכתית החרדים הספרדים לא השתחררו כליל...  To the book