ו. המגזר החילוני-ליברלי

הגברת הזיקה שבין התרבות הישראלית לתרבות המערב, הן בדפוסי צריכה תרבותית והן באימוץ עקרונות ואורחות חיים ליברליים ) כגון אינדיבידואליזם, זכויות אזרח, מתירנות וסובלנות בתחום המין ( . כאמור, ניתן להבחין במגזר זה בשני פלחים גדולים : אנשי המעמד הבינוני החדש, אשר הגלובליזציה וההפרטה מיטיבים עמו; ואנשי המעמד הבינוני הישן, זה הנשחק, לפי קביעתו של דני גוטוויין, ואשר הגלובליזציה וההפרטה מסכנות את מעמדו התעסוקתי ורמת חייו . הפלח הראשון מקיים ברובו אורח חיים פוסט­ציוני, מתמקד בפרט ובמאווייו יותר מאשר בקולקטיב ובצרכיו ובמצוקות השכבות מעוטות ההכנסה וההשכלה . ההפרטה, המוציאה ענפי משק שלמים ותפקודים חיוניים כמו חינוך ובריאות משליטת המדינה, היא אחת הדרכים של הפלח הזה לשמר את העליונות החברתית וההגמוניה האידאולוגית שלו נוכח ההתעצמות הפוליטית של המזרחים, התומכים ברובם בליכוד ובש"ס . רק מיעוט לא גדול מקרב המגזר החילוני­ליברלי על שני פלחיו מעצב את אורח חייו שלא בהתאם להגיון השוק, ומגלה מידה כלשהי של אידאליזם חברתי ושל סירוב להצטרף ל'מרוץ העכברים' הקפיטליסטי . אלה הם, בין היתר, אנשי הקיבוצים העירונים והקומונו...  To the book