י. פערים במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה משנות השמונים ואילך

של אוכלוסיות מבוססות ודלילותם היחסית בבתי ספר של אוכלוסיות בלתי מבוססות . ההסללה לפי רמות במתאם גבוה עם הרקע הסוציו­אקונומי והמוצא העדתי עדיין קיימת בחטיבה העליונה . הפער בזכאות לתעודת בגרות בין מזרחים לאשכנזים עדיין קיים . יש פער בין­עדתי גם ברמת הציונים בתעודה ובמספר היחידות הנלמדות . התעודות של התלמידים המזרחים הן בממוצע ברמה נמוכה יותר מאלה של התלמידים האשכנזים . מכאן גם הפער בכניסה לאוניברסיטאות . שיעור המימון הפרטי של מערכת החינוך הולך ועולה . בשנת 2000 רק 09רר מההוצאה על חינוך מומנו ממקורות ציבוריים, ו­ 0' 239 מומנו ממקורות פרטיים, בעיקר תשלומי הורים מעבר לחוק ולהחלטות הכנסת . בין 1987 ל­ 2001 עלה משקל ההוצאה המשפחתית הממוצעת על חינוך מ­ 0י 89 . 3 ל­ 196 . 6 . בעשירונים הנמוכים הגידול היה מצומצם יותר ובעשירונים הגבוהים גדול יותר . משמעות הדבר היא שהעשירונים הגבוהים יכולים להרשות לעצמם לפצות על מלוא נסיגת המדינה ממימון החינוך . בישראל קיים כיום הפער הגדול בעולם בהבנת הנקרא בין תלמידי בתי ספר יסודיים משכבות מבוססות לתלמידים משכבות חלשות . גם פערי הציונים במתמטיקה ומדעים בין אוכלוס...  To the book