ב. תוכנית החירום לייצוב המשק ותוצאותיה

והצליחה בכך . האינפלציה השנתית ירדה מ­ 0'ל 440 ב­ 1984 לכ­ 4 ? 20 במחצית השנייה של שנות השמונים . האמצעים העיקריים להורדתה היו הורדה דרסטית של הגירעון השוטף של המגזר הציבורי ) בעיקר הממשלה ( , שהקטינה את חלקה במשק, והעלאה גדולה של הריבית . בהמשך באה גם הורדה ) זמנית ( של השכר הריאלי . הורדת הגירעון התאפשרה בעיקר עקב הירידה בהוצאות הביטחון והקטנת התמיכות במגזר העסקי . הממשלה התחייבה באמצעות חקיקה למשמעת מוניטרית ופיסקלית ) תקציבית ( הדוקה ולהורדה מתמדת של הגירעון התקציבי לרמה של 390 מהתוצר . על בנק ישראל נאסר בחוק להלוות כסף לממשלה בכדי לממן את גירעונותיה . חריגות מיעד הגירעון היו זמניות, כמו בתקופת העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר . גם הסובסידיות להון ולמצרכי יסוד קטנו, ולעומת זה גדלו ההעברות למשקי הבית עקב גידול האבטלה וריבוי הקשישים, האימהות החד­הוריות וסוגים נוספים של נזקקים . חידוש בתחום החקיקה היה חוק ההסדרים, המוגש מאז ועד היום יחד עם חוק התקציב, וכולל סדרה של חוקים המיועדים להנהיג רפורמות מבניות במשק ולבטל או להקפיא חקיקה חברתית שמצריכה משאבים כספיים גדולים . החוק מוצג לכנסת ומתקבל כ...  To the book