ב. המהפכה שלא הושלמה

נעשה מטעמים פוליטיים­מפלגתיים . הצבא, על פי בךגוריון, נועד ללכד את העם סביב משימת ההגנה, אך גם לפעול ישירות כגורם מחנך בעיקר בקרב העולים . ההתגייסות לצה"ל, התרומה לביטחון המדינה, הפכה למאפיין מרכזי של ההוויה החברתית והתרבותית בישראל במשך עשרות שנים ומרכיב מרכזי של הזהות ) הגברית ( הישראלית . בתחום האזרחי הצליח בן­גוריון בפירוק חלקי של המגזר הפועלי, בעיקר חיסולו של זרם העובדים בחינוך ב­ 1953 והטמעתו הארגונית והערכית בזרם הכללי . רק התנועה הקיבוצית המשיכה לקיים מגזר חינוכי פועלי אוטונומי, אבל הוא היה מצומצם בהיקפו ונועד רק לבני הקיבוצים . שני המגזרים הדתיים, הדתי­לאומי והחרדי, המשיכו לקיים את מערכות החינוך הנפרדות שלהם . הזרם הדתי­לאומי במסגרת ממלכתית שאפשרה אוטונומיה כמעט מלאה, והזרם החרדי במסגרת עצמאית הנתמכת על­ידי המדינה . בשדה הכלכלה והחברה חלה התרופפות מתח ניכרת בקרב הציבור הוותיק . העלייה, הקליטה והפיתוח נעשו בעיקר בכוח מנגנונים ביורוקרטיים של המדינה, הסוכנות היהודית וההסתדרות . הניסיון ליצור חלוציות ממלכתית אזרחית, שבה האזרח ממלא את התפקידים שהמדינה קוראת לו למלא, נכשל . ארגון בש...  To the book