פתוחים בפני הנודדים, ולא היה גבול של ארץ או של איזור שגלי הנודדים לא התגברו עליו . כל חיי היהודים בפרקזמן זה הוארו באור חזיון הנדידה . כל מה שהוקם והתארגן כגון : מסגרות של תנועות, של "קיבוצים" ושל מוסדות בטבע הדברים שנתמלאו מהר בתוכן הזה; לארגן את מסע הנדודים, לעזור בדרך, להחיש סעד בכל מקום ופינה לשם מגיעים הנודדים, וכל אשר נעשה צריך היה לשרת את הבריחה וההפעלה . הדאגה אשר טופחה לציוד חמרי ורוחני של הילד והיהודי הצעיר היתה מרוכזת סביב התרמיל המיועד לדרךהנדודים . אילו היו שערי הארץ פתוחים היינו עדים ליציאת אירופה המזרחית והמרכזית תוך זמן קצר . כל מה שהוקם באותם היה בעל אופי ארעי . הכל היה הימים; קיבוצי הכשרה, בתיילדים, סמינריונים במצב שוטף וזורם . היהודים לא העלו על דעתם, שהמחנות בגרמניה ובאוסטריה יהפכו למשכנותיהם ולו גם לפרק זמן קצר . לא תנאי הדיור, לא הכלכלה, לא חוסר כל אלה לא יכלו להחזיק ולו בחוט דק מן הקיום הפרודוקטיבי, לא הסבל הנפשי הדק את המחנות הנודדים על אדמת גרמניה ואוסטריה . היתה זו מהלומתרעם לאנשים כשנאלצו לשהות שבועות ואלה נתמשכו לחדשים רבים בתוך המחנות האלה ....
To the book