משה רימון

ומצטמצם בעיקר בהווי החיים, כגון : כשרות, שמירת שבת ) בדרגות שונות ( וכר, מאשר ענין של השקפה מעמיקה . נכון גם שבהשפעה ממושכת של התנועה יכולים רבים להשתחרר מזה, אבל לעומת זאת במקומות רבים קשה, ואולי בלתי אפשרי, לחדור לתוך הנוער ) אם לא לדבר על כך שבמקומות שונים גם חרם של המבוגרים מספיק כדי לשים לאל כל אפשרות פעולה שלנו ( , אם נדבק לתנועה של אנטי­דתיות . ניסו עד כה לפתור את הקושי על ידי הנוסחה של סובלנות הדדית, שני מטבחים בקיבוץ הצפון אפריקאי וכר . אבל נדמה לי שהנוסחה הזאת אינה עומדת במציאות החיים, והמציאות הנוצרת היא "עמידת הדתיים על נפשם" מול ההשפעה ונסיק ההשפעה של הלא דתיים . היא גם מונעת כעת ועלולה למנוע גם להבא חוגים דתיים יותר רציניים מלהצטרף אלינו . הדרך הזאת, היתה, אולי; אפשרית בעבר, במציאות של השפעה חינוכית ממושכת, מעט עולים וזמן רב לכולם בקיבק, וכן של עמדה מונופולית של תנועתנו . במציאות הנוכחית, נדמה לי, שזה חייב להביא לידי עזיבות ­ הדת . אולי יכול הדבר להביא לידי הצטרפות של באח כשהסיסמה היא מגשימים לקיבוצי הפועל המזרחי ובסופו של דבר לידי יצירת תנועת הפועל המזרחי כאן, שתנאי עבוד...  To the book