אפרים צור

התחלתי לדבר עם האנשים ומהר מאד רכשתי את שפת היידיש . כשליח צעיר עסקתי פחות בהרצאות ויותר בארגון ערבי שירה וריקודים . בשיחות אישיות ובהוראת עברית . לאחר שלושה חדשים של פעולה בנוננטולה קיבלתי הודעה מרות הקטין שהיתה אחראית על המשלחת באיטליה, לעבור לאזור רומא, כיוון שקיבוץ נוננטולה עמד לעלות ארצה . לעומת זאת הגיעה קבוצה לרומא, לאזור קסטל גנדולפו, עיירה הסמוכה לרומא, נווה הקיץ של האפיפיור . הקיבוץ הוכנס לאחת הוילות ואני, כאמור, נשלחתי לשם כדי להמשיך בפעולתי החינוכית . גם בקיבוץ זה ישבתי שלושה חודשים . למרבה המזל, מצאתי שם אחת מחברות הקיבוץ, יוצאת פולין, שידעה היטב צרפתית והיות וידעתי שבסופו של דבר יהיה עלי להגיע לצפון אפריקה, ביקשתי ממנה שתלמד אותי לשון זו . היא לימדה אותי את החוקים האלמנטריים של קריאה בצרפתית, במשך כחודש ימים, ואחר­כך שוב שקעתי בעבודה . במלאת חצי שנה לשהותי באיטליה הגיע מברק שעלי להגיע מיד לפריז . לצערי, הודיעה לי המזכירה בלשכת דרור במלון מטרופול שכל הפעילים יצאו לגרמניה לועידת דרור . לא ידעתי מה לעשות . הייתי בסך הכל בחור בן ,22 חסר נסיון בפעילות ציבורית . לא ידעתי אפילו ...  To the book