שרה ציזלינג

קבוצות לשיחות . החברים יודעים וקוראים מעט מאוד עברית . קראתי להם את היומן שלכם, סיפרתי להם על עין­חרוד, על העמק שלנו . בהבונים סיפרתי לנערות הבוגרות על החברה בקיבוץ . לאור המדורה סיפרתי על השבת בעין­חרוד . דיברתי ­ כך שהשתדלתי להכניס אוירה ארץ­ישראלית, עברית ומישהו תירגם לצרפתית במידת­מה . קשרים טובים קשרתי עם נוער בורוכוב . מנוער זה הופתעתי . יש ­ והנה ההיפך הגמור הסבורים כי נוער זה רחוק מציונות ומערכי­היסוד של חיינו הוא . רובו של הנוער ­ ילדי פועלים ופליטי אושווינצים וטרבלינקה . ישנם ביניהם קבוצה ההולכת להכשרה . הם מחכים לרגע שיוכלו להעפיל . צמאים לדבר ארץ­ ישראל מפי השליח . נוכחתי אצלם בטכס של שבועה­הבטחה, כשעברה קבוצה של כפירים לדרגה של צופים . כל המחנה עמד בערב בחיק הטבע ­ העוברים בתלבושת אחידה ­ ליד הדגל, וכשהורמו הידיים הקטנות לשבועה ­ ועל הידיים המספר הכחול ­ להישבע לעמנו, לארץ­ישראל, למילוי החובה בגוף ובנפש ­ עבר בי רטט­קודש . חשבתי : איה האלוהים ? . . . בין כל שמונה­מאות המשתתפים אין אף אחד שמשפחתו נותרה שלמה : יתומים גמורים ויתומים למחצה . ועוד : יש הרבה ילדים אשר אחד מן ההו...  To the book