ברל אריאלי (גרמניק)

ולנסוע ב ? ? טרו כדי לבקר במשרד ולהיוודע אם נמצא כבר מי שיעביר אותי לאיטליה . התמרמרתי על כך שהוציאוני מהארץ מבלי שאלמד את שפת הארץ שבה אני מיועד לפעול, אבל את הנעשה אין להשיב . ישבתי וחיכיתי עד שמצאו מבריח איטלקי­ צרפתי . חבר התנועה העביר אותי לכפר צרפתי שבגבול איטליה ומסר אותי לידי בחור צעיר חייכן, שידע אמנם צרפתית ואיטלקית, אבל לא דיבר שום שפה משותפת לשנינו . את דבריו אלי תרגם לי המלווה שלי, שידע יידיש . הוא השאיר אותי בבית המבריח וחזר לפריס . המבריח, שחשש שמא יראו אנשי הכפר בביתו אדם זר, רמז לי בתנועות יד ללכת אחריו . הוא הביא אותי לדיר הצאן ורמז לי לשבת שם ולחכות לו . הישיבה בדיר היתה מאד לא נעימה והייתי דרוך מאד . בין הערביים, לפני שקיעת החמה יצאנו לדרך . הנוף היה מקסים : הרים ומדרונות מכוסים עצים וירק, שלווה ושקט מסביב, רק פעימות לבי היו מנתקות אותי מדי פעם מהשלווה והשקט שניסכו גם בי . טפיחה על השכם העירה אותי מחלומי . הסתכלתי במלווי והוא סימן לרוץ אחריו ולא להתעכב גם אם אשמע צעקות או יריות . מילאתי בדייקנות אחר הוראותיו, רצתי בכל כוחותי ואמנם שמעתי ממרחק מה כמה יריות . המבריח נ...  To the book