חנה ברמק-שידלוב

מקלחות וחדר אוכל בשביל הילדים . הדבר הראשון שהדהים אותי, וניסיתי מיד לשנות, היתה התופעה שבתוך קיבוץ הילדים עבדו גרמניות . הן בישלו את האוכל ועסקו בניקיון . בקיבק הילדים היו בנות גדולות והיו גם מדריכות, שלא היו עסוקות במיוחד אבל כנראה לא עלה על דעתן בכלל שאפשר לעשות את הדברים האלה . כעבור זמן מה עברו כל עבודות הבית והבישול לתורנות שנעשתה על­ידי הילדים והמדריכים עצמם . בתשעת החדשים הראשונים לשליחותי היה עיקר עבודתי לחיות עם הילדים האלה, לארגן להם חגיגות וללמד אותם לשיר, לרקוד אתם ריקודים, לספר להם על הארץ, ללמד אותם ידיעת הארץ ועברית . בית הספר היה מאורגן בתוך המחנה ולמדו בו כל הילדים, כולל ילדי הקיבוץ . יוכבד רצתה מאוד שאני אכנס להוראה בבית הספר, אבל אני לא ראיתי דווקא בזה את יעודי . הייתי כמו כן בקשר עם קיבוץ הבוגרים . נוספו עוד שלושה קיבוצים באולם, עיר קרובה למחנה הזה, וגם שם ביקרתי מפעם לפעם . אני זוכרת שארגנו ליל­סדר משותף של קיבוץ הבוגים עם זה של הילדים, סדר ישראלי עם הגדה קיבוצית . קצת חומר להדרכה הבאנו מהארץ, היתה מין מחלקת הדרכה במינכן, אבל זו לא היתה משופעת במיוחד בחומר הדרכה ....  To the book