שמעון אנוך

עצמה לעבודה הנתונה לחוקי שלטונות הכיבוש כביכול, לבין המשלחת שפעלה לפי הוראות ה"מוסד" . היינו קבוצה של שליחים "ללא מדים", שקראנו להם גם "שחורים" . נוסף לאלה שפעלו כשליחי תנועות נוער ומפלגות במחנות, פעלנו בכל האמצעים האפשריים אז . הגבולות באירופה היו סגורים . יחד עם אנשי ה"מוסד" ובהתאם לאניות המעפילים שיכלו להפליג, דאגנו לקבוצות עולים שיגיעו לנמלי ההפלגה באיטליה או בצרפת . הדרכים היו קשות ומשונות ולא פחות מסובכים היו האמצעים בהם נקטו . לפני הקמת המדינה, כל עוד האנגלים ישבו בארץ, היה עלינו להסתיר את יעד הנסיעה . דאגו לכך שנקבל אשרות­מעבר, כשהמגמה המוצהרת של הנסיעה היא הגירה לאחת מארצות דרום אמריקה כמו פנמה וכר . אשרות­מעבר אלה היו בחלקן אמריקאיות . כדי לאמת את ההגירה הוקמו אגודות פילנטרופיות מדומות שבשמן כוסתה מטרת הנסיעה לאמריקה הדרומית . רשימות על אשרות מעבר קולקטיביות שימשו אותנו לפי הצורך כמה פעמים . דהיינו : בהתאם לנסיבות . המעפילים במעבר הגבולות הופיעו בשמות לא להם . אשרות קולקטיביות שמיות ציינו גיל, מין, מצב משפחתי, שמות, מספר הילדים וכר . היה צריך ליצור דוקומנטציה בהתאם לרשימה המק...  To the book