משה ב.

שרידי עם : תינוקות רבים, הורים צעירים וזקנים מעט . עם שעתידו עוד לפניו, שיכול עוד לחיות, ליצור, לבנות ולהיבנות, אבל בינתיים נחנק כאן וכוחותיו מתבזבזים לריק והאש דועכת, והנכונות מתפוררת, ואין יודע במה ייגמר כל זה ומתי יקיץ הקץ על צורות חיים אלה שהעולם אשר מיגר את הנאציזם סידר לקרבנותיו מבני­ישראל . העליה מוציאה מכאן רק מעטים, לאסוננו . אם כך תזרום העליה גם הלאה ­ שנים רבות תידרשנה עד אשר יחוסל כל זה שבכאן . ובינתים יש לך כבר בעיר הבירה, במינכן, אלפי יהודים שחיים כאן ומאות סטודנטים המבקרים באוניברסיטה שפה, בין חבריהם האריים . היהודים הולכים לתיאטרונות של גרמנים ומתבלטים כאן יותר ממספרם . ויש גם מתחתנים ונטמעים ­ וכך כל מיני גילויים משונים וחולניים צומחים על האדמה הארורה הזאת . ובה בשעה קיבוצי­ההכשרה אינם כבר, וקיבוצי­הילדים יצאו כבר לדרכים, ועכשיו הם מובלים כשבויים, כשבויי החורבן, מארצם שלא זכו לראותה, שלא זכו לדרוך על אדמתה . הימים ימי האניה "יציאת אירופה תש"ז", והדם רותח בעורקים, והלב הומה לגורל האניות ומעפיליהם והעינים נשואות בצפיה ­ מה מתרחש בישוב ? כך נשארת יהדות בת רבבות רבות, כמעט...  To the book