חיים אבני

שוטר גרמני מתהלך חמוש בנשק אוטומטי . הוא צועד איטית ובכבדות . השוטר הגרמני ­ כמו שהיה בעבר . ואולי יהיה כך גם בעתיד ? עשרות אחדות של אנשי המחנה השיגו אוטו, והגיעו גם הם הנה . גם שוטרים יהודים כאן . במה ניכר שוטר ­ באגד הלבן על זרועו . לפני יהודי ? קודם כל בזה שהוא אינו נושא נשק, ושנית בית­החלוץ עומדים חברי הקיבוץ ומפיהם אני שומע מה שקרה : שני בחורים שומרים נעלמו ואינם . חושדים שנחטפו על­ידי גרמנים . מסרו על כך מיד למשטרה הגרמנית וזו הודיעה למשטרה הצבאית האמריקאית . הנה הם, הבחורים הארוכים, חבושים קובעי פלדה לראשיהם . הם מתהלכים ברחובות ומחכים להוראות מלמעלה . "מלמעלה", משמע מהבנין אשר למעלה . שם, בדירה גרמנית, לא רחוק מבית­הקיבק, יושב השליט . ■ אני עולה במדרגות המובילות למעלה ונכנס לחצר . כאן יושב ראש הממשל הצבאי של האיזור . מיד לאחר ששמע על המקרה הגיע מלנדסברג הנה . הוא יושב ליד שולחן ואוכל . עדיין לא הספיק לסיים את ארוחתו בבית וההוא ממשיך בה כאן, במקום המעשה . הוא שרוע בכיסאו הרחב, רגליו פשוטות לפניו ואוכל בפה מלא . מדיו אינם מסודרים כראוי ובשעת הדיבור הוא דופק באגרוף על השולחן . מאח...  To the book