אלכסנדר סנד

לחודש בלבד . השלטונות הרומנים ידעו על המתרחש והיו מחליפים את הקצינים לעתים קרובות . כל חודש היה צריך לקנות את אנשי­המשטרה מחדש, ובעיקר את הקצין הממונה על התחנה . ואני הגעתי לשם דווקא בין הזמנים, קסמו של הכסף שניתן כבר פג, וכסף חדש עדיין לא הגיע, והקצין כנראה רצה להרוויח יותר מן העסק הזה . איש­הבריחה נפרד ממני בגבול ההונגרי, במחיצת הקצין ההונגרי שליווה אותי עד לרצועה הצרה המפרידה בין הונגריה ורומניה . צעדתי לעבר התחנה שבתחומי רומניה כבטחון מופגן למען ידעו מי אני, ומיד יעבירו אותי לאן שצריך . הייתי לבדי, בלי חברים אחרים . כשעמדתי מול הקצין הדובר גרמנית, ניסינו לקשור שיחה, ופתאום הוא אמר לי : אני יודע שאתה לא פליט, אל תספר לי סיפורים . אני, כמובן, סיפרתי שאני פליט, ששמעתי כי מרומניה יש אפשרות לעלות לארץ­ישראל, ואני רוצה להגיע לשם . הוא אמר לי : רואים על האף שלך שאתה לא פליט, אני יודע שאתה מארץ­ ישראל, אני יודע שאתה זר פה, אבל היום אתה לא תעבור את הגבול . . . הראה לי, בבקשה את הדרכון; האם יש לך דרכון י הראיתי לו, כמובן, את כרטיס הפליט, והוא אמר : תראה, נדבר גלויות, אתה יודע מי אני, ואני יו...  To the book