דב ברגר (הררי)

סקרנות וחשדות, והנה גם הכפר מאחורי . דרומה, דרומה . נתברר, כי צנחנו כעשרים קילומטר צפונה מהמקום המיועד ואף הוא נקבע צפונה לעיר אליה עלי להגיע . אני ממשיך לצעוד . עם ערב הגעתי לפסי­רכבת, אך לא רציתי לעבור אותם בחושך . מסילת הברזל היתה בידי הגרמנים . לאורכה ­ משמרות גרמנים מזויינים . הנה עוברת רכבת עם טאנקים . אני שוכב בשקט תחת עץ . לא, בלילה מסוכן להתקרב למסילה . . עתה אני בודק שוב את כל אשר עמי, משמיד וקובר כל דבר מיותר . עטוף במעילי אני נרדם . מאיר השחר . הייתי קרוב למחוז חפצי, העיר א . בעיר ­ יום­שוק היום . עגלות איכרים רבות נוסעות העירה . אני מבקש הסעה מאיכר אחד ­ והוא לוקח אותי עמו, על עגלתו . האיכר מתחיל להטרידני בשאלות ואני חרד פן תכשילני לשוני : את השפה לא ידעתי אלא מעט וגם תשובה שלא לענין יכולה לגלות כי איני מאנשי הסביבה . אני עושה את עצמי ישן . אנו מגיעים העירה . על פי ההוראות שקיבלתי עלי לפנות אל המוסדות היהודיים בעיר ובתור פליט מהונגריה ­ לבקש עזרה וניירות כדי להגיע לבוקרשט, בירת רומניה . בבוקרשט היו לי כתובותיהם של אנשי המחתרת הציונית, אתם היה עלי להתקשר . "לפנות אל המוסדות...  To the book