מנחם (מיקי) פרנק

מיליונים, מי למזרח ומי למערב, רכבות עמוסות אנשים עניים מרודים, רעבים, נואשים וממורמרים . לעתים קרו התפרצויות של אלימות בטרנספורטים של אנשים מושפלים ורמוסים אלה שחסר להם צלם אנוש . היהודים בגרמניה התפלגו לקבוצות, רובם חיו במחנות על חשבון המנות הקצובות של הג'וינט ואונרר"א, רבים גוועו ברעב ברגע האחרון אם לפני השחרור או מייד לאחריו . ביקרתי במחנות מספר והלב התכווץ מרוב צער . פניתי לאנשי הבריחה בבקשת עבודה עד לסידורים של המשך הדרך וכך נשלחתי ללוות טרנספורט של עליה ב' בדרך לזלצבורג . הגענו לסביבות באד­רייכנהאל שם תפסו אותנו ימים של גשמי זעף, ערפל וקור . הגבול בין גרמניה ואוסטריה היה נחל קטן שהפך בימים ההם לנהר איתן . בצד השני של הגבול, בדרך לזלצבורג, בתוך היערות, ציפו לנו מכוניות כבדות להסעת המאות שחנו בגבול . הגשמים לא פסקו ואחרי יומיים של ציפייה ניתנה ההוראה לעבור ויהי מה . היינו שני ישראלים . כשהגענו לנהר נרתענו כולנו מאימת הלילה הגשום ומן הבלתי נודע . זו היתה נקודת מעבר שמבריחים אוסטריים הכירוה היטב . האנשים המיואשים סבלו רעב וקור אבל רק . ילדים מועטים ואמהות אחדות בכו . למזלנו הרוחות, ר...  To the book