אליעזר שדה

בריטי . נסענו שלושתנו למסטרה . במסטרה היה מחנה של הבריגדה היהודית ושם נפגשתי עם שמואל קאופמן, איש הבריגדה, שהספיק לבקר כבר את העיירה שלו בטרנסילבניה וחזר ממסטרה . לקחו אותנו לטריאסט, בעיר זאת לנו לילה אחד ואמרו לנו כי למחרת ניסע ברכבת ליוגוסלביה . לבחור מהשומר הצעיר, שהיה צנחן בימי המלחמה, היתה מפת משי של הבלקן, מפה צבאית בתוך עט נובע . בטריאסט הוא הוציא אותה ואמר : אם יהיה צורך לברוח . . . אמרתי לו, אל תתעסק עם חומר כזה . לא התלהבתי מהענין הזה וכפי שהתברר אחר­כך ­ צדקתי . למחרת בבוקר יצאנו ברכבת לכיוון יוגוסלביה . הגענו לתחנת גבול בשם דיבצ'ה . בצד אחד של דיבצ'ה היו בריטים, בצד האחר ­ יוגוסלבים . קיבלנו ניירות של פליטים החוזרים ממאוטהואזן, לימדו אותי מה היה במאוטהאוזן, את הסיפור שלי ידעתי פחות או יותר . כשהגיעה הרכבת לצד השני הורידו חיילים יוגוסלבים את כל הנוסעים מהרכבת והקיפו אותנו מכל הצדדים . פתאום אני שומע שאחד הקצינים פולט כמה מילים בגרמנית, ניגשתי אליו ואמרתי : "אדוני, האם הרכבת תיסע עוד מעט ? " הוא השיב לי : ­ "יש זמן ! עוד רכבת ועוד רכבת, אל תדאג"; כך למדתי שם את השיטה הרוסית י...  To the book