לצ'כוסלובקית . רובם בחרו באזרחות צ'כוסלובקיה, מתוך ההנחה שמשם קל יותר יהיה לעלות לאח, או להגר לכל ארץ אחרת . בצ'כיה היה די מקום ליהודים שרצו בה ורובם התיישבו בארץ הסודטים במקום הגרמנים שגורשו . היהודים בצ'כוסלובקיה השתלבו במסלול החיים הרגיל, תעסוקה לא היתה חסרה ולכאורה שררה אווירה של בטחון . אבל היתה זו חזות חיצונית מטעה . לאמיתו של דבר, היה זה עולם הרוס, ללא מסגרות משפחתיות וללא תשתית חברתית של ממש . שני מרכזים פעלו במקביל ובשיתוףפעולה ובהם גם התמקדה פעילות המוסדות היהודיים : האחד פראג בירת המדינה כולה והשני ברטיסלבה בירת סלובקיה . מענין היה להווכח שזרמי הפליטים שעברו מפולין לאוסטריה ולבאווריה חלפו על פני יהודי צ'כוסלובקיה מבלי שיהיה כל מגע ביניהם ורק מוסדות התנועות והבריחה טיפלו בהם . רק חלק מיהודי צ'כוסלובקיה מצא את דרכו אל הקהילות היהודיות, ואל התנועות הציוניות . החלק האחר ביקש להיטמע בתוך החברה הצ'כיתסלובקית, בעיקר כפעילים במסגרת המפלגה הקומוניסטית שעלתה לצמרת השלטון . המפלגה, שהיתה זקוקה לכוחות רבים, למנגנון ולמוסדות הממלכתיים, קלטה יהודים אלה ברצון . שמות משפחה ואף שמות ...
To the book