משה קליגר

בשנות המלחמה באמצעות שליחי הקיבוץ וארצות בהן טופחו גרעיני התנועה בשלהי המלחמה . טיפחנו קשרים עם כל קבוצת חברים ועם חברים בודדים אשר לא ידענו מתמול שלשום . פעלנו מתוך העיקרון של : "שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו" . אכן חלה תמורה במפת הגולה של הקיבוץ . לא עוד אותן ארצות שבהן ריכוזי היהודים ההמוניים באירופה ­ הללו נמחו לאסוננו ­ כי אם רשת קשרים ענפה עם תנועות נוער וגרעינים חלוציים ברבות מארצות העולם . התרחבו אפקי פעולתנו, גדל העול ורבו החובות . ידענו כי לא נוכל יותר להסתלק מהאחריות שהטלנו והוספנו על עצמנו בשנות המלחמה ובאלה שלאחריה . לא נוכל יותר לחזור לשיטת "הברירה" ­ ­ לא . וכך אנו רואים את גורלו, עתידו ויעודו של באילו ארצות נשקיע עמלנו ובאילו נוער יהודי בכל הארצות : ציונות חלוצית כגורל חיים בשביל כל נוער בכל מקום, והקיבק הוא המגשים מיזוג הגלויות בתוכו . כל השנים חשנו את הבערה המתקרבת לבית ישראל בכל מקום בגולה . בשליחותנו עלינו להרוס אשליות על יציבות הגולה בכל ארץ שהיא מכל משטר שהוא . את חיסול הגולה ראינו כגורל ובהכרח, וגם כצורך עצמי של היהודים להביא את שארית הפליטה לארץ ולכ...  To the book