הפעילות הציונית בעיר נאבל שבתוניסיה בראשית המאה העשרים

230 מיכלשיף אספו תרומות ליישובי ארץ­ישראל, הפיצו את השפה העברית, הפיצו את הרעיון הציוני באמצעות אתון כנסים ונאומים, הוציאו לאור עיתונים ציוניים ) כגון קול ציון, שיצא לאור בתוניס בשפה הערבית­יהודית, בעריכת יוסף בראמי ( , שלחו נציגים לקונגרס הציוני, והשתתפו בכתיבה בכתבי­עת ציוניים שיצאו לאור מחוץ לתוניסיה . ומאוחר יותר הם הפעילו תנועות נוער, דאגו להכשרה החקלאית, העפילו ועלו ארצה . ברקע עמדו ויכוחים רעיוניים ותחרות סמויה ביו אגודות ציוניות שקמו בתוניס, כגון : אגודת יושבת ציון, שנוסדה בשנת 1914 בנשיאותו של הרב יעקב אבוקארה, ואגודת בחורי ציון שנוסדה בשנת 1918 בנשיאותו של יוסף כהךגנונה . אגודות אלה הוחשדו בקשרים עם חברת כל ישראל חברים ) "אליאנס" ( שהייתה למכשול בהתפתחות התנועה הציונית משום שהייתה אנטי ציונית, התנגדה לשפה העברית ודגלה באמנסיפציה תרבותית וחברתית, בקבלת התרבות הצרפתית והתבוללות בה . מאידך, ניתן לומר בהכללה גסה, כי התנועה הציונית בתוניסיה הייתה בראשיתה תנועה רעיונית לא מגשימה, ורק בעקבות מלחמת העולם השנייה ושליטת הגרמנים בתוניסיה במשך שישה חודשים קשים, הפכה תנועה זו למגשימה . עו...  To the book