354 א"ל כפכפי פעם נעצרו, הפכו להיות מכריעים יחידים בכל ענייני הקהילה, שהיתה תלויה בהם לגמרי . הכבוד היה למרכיב החשוב ביותר בקהילה היהודית בפרס, משום שהיהודי היה מושא תמידי לאיכבוד מחוצה לה . הריבוד החברתי בקרב היהודים לא היה יציב לגמרי, כנראה, עקב התנודות המתמידות במצבם של הנכבדים כלפי החברה השיעית, על פי מצב קשריהם ועסקיהם, ובתוך החברה היהודית, באמצעות התקשרויות לסיעות המקדמות את אנשיהן לתפקידים ומעמד בקהילה . מערכת מקובלת של כיבודים, הן באירוח בבית והן, ובעיקר, בביתהכנסת, שבו התרכזו כל חיי הציבור, הביאה לתוך המאה ה 20 הוויה של היררכיה . ' גם חברת כי"ח וגם התנועה הציונית, שחדרו לתוך פרס בסוף המאה ה 19 ובראשית המאה ה 20 לא סתרו את המבנה ההיררכי של הקהילה . המנהיגות בקהילה לא היתד, רק נחלתם של המקורבים לחברה הפרסית הגבוהה, אלא של המקורבים למעצמות, ובעיקר לבריטניה . הנאמנויות הסותרות של העלית היהודית היו לעתים מקור לצרות, להם ולקהילה כולה . כך, למשל, כשאחד מהם, שמואל חיים, נחשב לסוכן בריסי ולאוהד ז'בוטינסקי, וקשר כנראה קשר נגד השאח ב ,1926 לא התערבה התנועה הציונית כדי להצילו, למרות...
To the book