|
|
460 תמר קנה-שליט בהתאם לנקודת מוצא זו אציג שאלות לגבי מה שנתפס כמובן מאליו בשיח הציבורי והארגוני, אבחן מהם המנגנונים שמבססים את אותו מובן מאליו, את מי הם משרתים ומהו הסדר החברתי המשועתק דרכם אדגים את חדירת השיח על אודות רווחה אישית בשני אתרים שונים : שוק העבודה ומוסדות החינוך ואראה שעל אף השוני בין שני המקרים, שניהם מונעים על ידי הגיון קפיטליסטי-צרכני אשר מתרגם קשרים בין ארגונים לאנשים לקשר של מקבל ונותן שירות התפתחות התפיסה בדבר רווחת העובד ניתן לסמן את ניצניה הראשונים של המחשבה על רווחת העובד במחקרי מאיו ( Mayo ) הידועים גם כניסויי האות'ורן ( Hawthorne effect ) בקצרה, מחקרים אלה התרחשו במפעל להרכבת מכשור בתחום הטלפוניה בארצות הברית בשנות השלושים של המאה הקודמת מטרת המחקר המקורית הייתה לאפיין את תנאי העבודה שיובילו לתפוקה מרבית של עובדות המפעל דרך בחינת שינויים בתאורת החדר, בזמני ההפסקות, בתמריצים כספיים, ועוד להפתעת החוקרים, לתנאי העבודה הפיזיים / חומריים לא הייתה השפעה ישירה על התפוקה התגלית המרכזית שנבעה מהמחקר היא, שעצם ההשתתפות בניסוי וקבלת יחס אישי, הקשבה והתחשבות מעורכי המחקר ה...
To the book |
|
|