376 אורנה בלומן בכל הקשור לעולם העבודה, הדומיננטיות של הניגוד גוף-נפש וההתעלמות מהגוף בולטים במיוחד הם מיוחסים להשפעה של דקארט על הגישה הרציונלית שאימץ מקס וובר ( 1864 - 1920 ) בניתוח השיטה הקפיטליסטית והבירוקרטיה האופיינית למדינה המודרנית בניתוח הוובריאני, עובדים נתפסו כישויות אבסטרקטיות שמהותן ממוקדת ביצרנות ותפקידיהם מוגדרים באופן ניטרלי, ללא קשר להיבטים אחרים של קיומם, כמו למשל, רגשות, העדפות, מגדר, הורות, ועוד ( 151 1990, Acker, ) תפיסה זו עיכבה את התגבשות ההכרה בחשיבותו של הגוף האנושי במחקר על עבודה, ניהול וארגונים בינתיים, במדעי החברה והרוח התגבש המונח "עבודת גוף" ככלי ניתוח להבנת המשמעות של הגוף האנושי במערכות חברתיות, כולל מערכות תעסוקתיות, והוא "יובא" לחקר עבודה וארגונים כעניין עשיר ובשל כתוצאה מתהליך זה, ההמשגה הגלומה בנושא רחבה ומאפשרת, מצד אחד, דיון מחקרי-קונטקסטואלי המאיר ומחבר את משמעויותיו השונות, ומצד אחר, ההמשגה מחייבת תשומת-לב זהירה מצד החוקרים למשמעות המיוחסת לדברים הנידונים בכל רגע נתון סוגים שונים של עבודת גוף במסגרת הדיון על עבודת גוף ניתנת תשומת-לב רבה להבחנה בי...
To the book