|
|
164 נעמה בר-און שמילוביץ ואורנה בלומן הקיבוצי ( יחסי ארגון עובדים-מעסיק ) בהתאם לעקרונות משפט העבודה, משמעות ההכרה באדם כ"עובד" היא הזכאות המוענקת לו למלוא ההגנות והזכויות הקבועות בחוקי המגן ובצווי ההרחבה הכלליים של משפט העבודה, לרבות זכויות הקבועות בהסכמים ובהסדרים קיבוציים, החלים במקום העבודה ( למשל, חוק חופשה שנתית, חוק פיצויי פיטורים, חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק הסכמים קיבוציים ) המדובר בזכויות קוגנטיות ( מחייבות ) , שמטרתן להגן על זכויותיו של העובד ומשום כך הן אינן ניתנות לוויתור, כמו גם לא ניתן להתנות עליהן בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי ( זמיר, 1969 ; לוריא, 2013 ) מיהו "עובד" משפט העבודה הישראלי אינו קובע הגדרה אחת ויחידה למושג "יחסי עובד-מעסיק" ולכן הקביעה אם אכן התקיימו יחסי עבודה ומעמדו של אדם מוגדר "כעובד", אינה נתונה לשיקול דעתם של הצדדים מדובר בסטטוס משפטי שנקבע על ידי בתי הדין לעבודה על פי נסיבות המקרה כהווייתן ( גולדברג, 1992 ) הסיבה לכך טמונה במורכבות שבקביעת הגדרה סטטית ואחידה לשאלה "מיהו עובד" לאור הדינמיות המתמדת של יחסי העבודה וצביונם לכן, כאשר מתעוררת מחלוקת בדבר קיומם...
To the book |
|
|