האור בקצה המערה

הממלכה והפרישות — תחילתו של מסע לחירות ואחריות 33 מבושל . לאור זה התחלתי לתהות על הקצב של העולם שבו אנחנו חיים, שבו פיתחנו צורך שהכול יהיה לנו זמין, מיידי, כאן ועכשיו, וחוסר נוחות פשוט לא מתקבלת בו על הדעת . האפשרות שתכננתי לאכול פסטה, אבל פתאום הגיעו עננים ולכן לא אוכל לאכול אוכל חם, היא מחשבה בלתי- אפשרית בתרבות שלנו . גרנדה שוכנת באזור שבו הפרש הטמפרטורות בין היום ללילה הוא עצום, וימים חמימים יכולים להפוך ללילות קפואים בין רגע . אבל המערה השוכנת בלב האדמה שומרת על טמפרטורה קבועה של כ- 16 מעלות, טמפרטורה קרירה אומנם, אך אפשרית לחלוטין למחיה . ההודיה שעלתה בי מכך שבימים הכי חמים, שהגיעו גם ל- 40 מעלות, המערה שמרה על קרירותה ואפשרה לי לנוח במהלך היום, ובלילות הכי קפואים, של 0 מעלות ופחות, המשיכה המערה לשמור על חמימותה הקבועה, גרמה לי לחשוב על הפשטות של החיים — כמה נעים לי וחמים לי או קריר לי במידת הצורך, וכל זאת מהסיבה הפשוטה שהאדמה היא האדמה, בלי לעשות עליה שום מניפולציות . זה מה שהיא מספקת — מקום חמים ונעים או קריר ונעים, בדיוק לפי הצורך . החיים במערה אילצו אותי מדי שבוע לעלות אל ברז...  To the book