הלאמת לשכות העבודה בראי הממלכתיות

ניקולאי ( נוי ) טבך 10 מבוא ב- 26 במאי 1958 הגיש שר העבודה מרדכי נמיר לכנסת לקריאה ראשונה את חוק ארגון התעסוקה, תשי"ח . בהצעת חוק זו ביקשה מדינת ישראל לקבל עליה את האחריות המלאה לחלוקת עבודה במדינה על פי אמות מידה ממלכתיות ללא משוא פנים, בפיקוחה של מועצה ציבורית . 1 הצעת חוק זו, שהבשילה לאחר תהליך ארוך שנים, נועדה להלאים את לשכות העבודה . עד אז שימשו הלשכות כאחד הכלים המרכזיים של הסתדרות העובדים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל ( להלן : ההסתדרות ) , ומהן היא שאבה את עוצמתה הארגונית . במאמר אבחן את התפתחותן של לשכות העבודה מהקמתן בתחילת המאה ה- 20 , עבוֹר באיחודן ללשכות כלליות, דרך הסדרת מעמדן במדינת ישראל העצמאית ועד שכוּננו כשירות ממלכתי . ניתוח תהליך זה ייעשה מבעד לפריזמה של תפיסת הממלכתיות של דוד בן-גוריון כראש ממשלת ישראל בעשור הראשון למדינת ישראל . במאמר זה אני ממלא חוסר בנושא חשוב, שכן לשכות העבודה כמעט לא נחקרו ונכתב עליהן במשורה . מחקרו של גיורא גולדברג, שנכתב לפני כחמישים שנה, הוא המחקר היחיד שנכתב בנושא, ומחקרו של ג'וני גל, על התמודדות היישוב ובהמשך מדינת ישראל עם האבטלה ...  To the book