תנועות הנוער עלו להגמוניה

הטכניקה שלהם, האידיאולוגיה שלהם, שנתמקדה בהגשמה אישית, בעלייה לארץ ­ עם כל ההבדלים שהיו ביניהם, עם כל הייחודים שהיו ­ התבססו על הנושא עצמו, על עשייה עצמית בלתי תלויה בגורמי חוץ, לא במה שהתרחש בתוך הקהילה היהודית ולא במה שהתרחש מחוצה לה . הם היו פשוט מאורגנים יותר לקלוט בתוכם את הגלים האלה, גם של אנשים וגם של אירועים, ולעכל אותם, הן אינטלקטואלית והן אופרטיבית­חינ ובית . מבחינת הרשמים מהיהדות ­ אלה היו כאובים למדי . שנת 1932 הייתה בשבילי טרואמטית ביותר . הרחוב כמובן היה בידי ה­ס"א, בידי הנאצים, והם שלטו בו ללא מצרים, כאשר בממשלת פרוסיה ישבו הסוציאל­דמוקרטים . הפוביח נגד סוציאל­דמוקרטים לא התחילה אצלי אז, אבל מה שעוד היה חסר לי, אני ספגתי שם . סברינג ובראון, מעט השמות הזכורים לי, שב­ 34 לקחו אותם ארבעה שוטרים מתוך המשרדים שלהם ) ואיש לא יצא להגנתם ( . סברינג היה שר הפנים, הממונה על המשטרה, והשוטרים שלו לקחו אותו אחר כבוד מתוך המשרד והובילו אותו הישר למחנה הסגר . ב­ 1932 הרחוב היה רצחני . לא היו הרבה מעשי אלימות . המוקד היה בהפגנת הכוח ובאיום . ואף על פי כן, חלק הארי של המגע עם היהודים היה...  To the book