בת-העם ומחנכת-העם

אפיטרופסות ושל פילנטרופיה . דרך חלקלקה זו עברה בעשותה את עבודתה מתוך התמכרות של שותפות עם אלה שלמענם ובתוכם פעלה . ככה ראה אותה הישוב מאז הכיר אותה . בכל מקום בעיר ובכפר ראית אותה תמיד מעורה בתוך הציבור ברוב קסם ויופי . אפשר היה לראות אותה, כראות דבר מובן מאליו, באוטובוס עממי בנסיעה, בין צרורות גלי החפצים של עולים בחוף הים, בתוך מעגל הורה משתלהבת על חוף, בבית­עולים ובתוך מחנה­העבודה . וארשה לעצמי לומר מלים אחדות גם כאיש הישוב החקלאי . באים אלינו רבים ויש מהם הנפגשים אתנו גם בשדה וגם בשותפות ישירה במעשה ההתישבות . אולם לא היתה דמות מעורה כזאת ברוב ישובינו כדמותה של הנרייטה סאלד, מעורה בחדר­האוכל ובחברת­הילדים, בשיחה עם רבים ובשיחה עם יחידים . וכל מי שבא במגע אתה ­ נאצל מרוחה . יפת נפש ! לא אומר כל שבחה . אולם מותר לי לבטא הרגשתי, כיחיד, וודאי אבטא בזאת גם את הרגשת הכלל : לא אבל בלבד, ­ כי אם גם הכרת תודה, על החיים האלה שנתנה לנו במשך תקופה כל­כך ארוכה, אשר העשירו אותנו ונתנו הרבה לעם כולו . כישיבת הועד הלאומי, 19 בפכיואר 1945 351  To the book