מישובים מחנכים - לישובים מתחנכים

למזג את דרכי חינוך הנערים היהודים עם מציאות תנועת ההתישבות בארץ, ובעקבותיה הנרייטה סאלד ז"ל וחבר מסייעיה, מצאו את האחיזה הראשונה בתנועה הקיבוצית, בעין­חרוד . נתגבשה הדרך : ישובים מחנכים . לא בית­םפר, לא הכשרה מקצועית, לא עמל מופקר, לא נערים מבודדים, אף לא חברה עצמאית נבדלת, אלא מיזוג : לימוד ממוזג בעבודה, בהכשרה; חברת נוער ממוזגת בישוב קיבוצי מחנך : יחיד מעורה בכלל . עליית­הנוער ­ עליה במובן רחב ומסועף של המושג : לא עליה לארץ בלבד, כנער, כי אם עליית הנוער, כתנועה, לקטגוריה חינוכית עצמאית, מתישבת­מיישבת . כמובן, דרושות מסגרות מלוות : מורים, מדריכים, מפקחים, מוסדות . אולם היסוד העיקרי : חברה מחנכת בישוב מחנך . תנועה שתפקידיה לפניה : בניס בונים ביתם . קמו ישובי עליית­הנוער . מני אז מאותו יום 19 בפברואר 4391,' מאז הגיעה לחופה של חיפה "חברת נוער א'" שפניה לעין­חרוד, נמשכת דרכה של עליית הנוער ב"ישובים מחנכים", מגרעיני חברות­נוער מתבגרים . רוב הישובים הקיבוציים מש­ משים מרכזי קליטה לחברות נוער . 2 אמנם עליית הנוער לא הגבילה פעולתה בקליטה בישובים הקיבוציים בלבד . במשך הזמן נקלטו ונתחנכו חברות­...  To the book