יש פרי לעליית הנוער

לא הגישו לישישה אפילו כיסא . היא סיפרה לי ­ וכנראה היה לה צורך נפשי באותה שעה להסיח לבה ­ על תקופה מלפני חמישים שנה, כאשר עמדה בחוף אמריקה וחיכתה לקבלת אניה של מהגרים יהודים שהגיעה מאירופה . פתאום אמרה לי : "היודע אתה כמה היה מספר היהודים אז באמריקה ? " כשלא השיבותי, אמרה : " 250 אלף" . גם מספר היהודים בארץ­ישראל בזמן השיחה הזאת היה 250 אלף . אמרתי לה : "אני מקוה שלא תעבורנה חמישים שנה ומספר היהודים בארץ­ישראל לא יפחת ממספר היהודים המצויים כיום באמריקה מאז העליה ההיא" . היא הביטה בי בקצת מבוכה ותמהון ואמרה : "לא אזכה לזה, אבל אם ייעשו מאמצים בכיוון זה, ייתכן וייתכן כי אמנם כך יהיה" . מאז הושמדו הרבה מאלה שהיו מיועדים להיות בין חמשת המליונים כתום חמישים שנה . אבל אני מרשה לעצמי לומר : ההנחה שבתום חמישים שנה יהיו 5 מיליונים בארץ­ישראל היא היום פחות דמיונית משהיה הדבר לפני 22 שנה . היום זה תלוי בנו יותר מאשר באחרים . זה אפשרי ! לאניה ההיא יש חלק באפשרות הזאת, לאניה של שישים בני נוער, שבעקבותיהם באו 75 ו­ 100 ואלפים . יש בי אמונה כי לא ירחק היום שבו נהיה 5 מיליונים . בידינו לעשות את הדבר, ...  To the book