עם החברים מ"פאטריה"

עתונים, והנה הגיע אלינו מכתב מהאניה, חתום בידי אריך פרנק . הוא נכתב שעה שאנשי האניה לא ידעו עדיין מה זוממת הממשלה לעשות בהם, הם כתבו אותו בהתקרבם לארץ, סיפרו על עצמם, על שמחתם למראה חוף הארץ, על כמיהתם להציג כף רגלם על אדמת הארץ, על התקוה שהנה מחר יקבלו אותם לתוכם מחנות חברים . ואולם אנו כבר ידענו מה זוממת הממשלה . אך לא היה בטחון : היקום הישוב ? היעמדו האנשים באניה על נפשם ועל עלייתם ? וכאשר קיבלתי את המכתב הזה, פיעמה אותי ההרגשה : יש למהר ולהפיץ בכל פינות ארץ­ישראל את המכתב הזה המספר באיזו הרגשה של אזרחות ארץ­ישראלית, יהודית, חלוצית, הלכו הנה האנשים, המגלה בפש­ טות ובעומק את דבר הברית בינם ובין העם והארץ, ­ ונוסף לנו כוח לכוון את המלחמה על הזכות ועל המעשה שלנו­שלהם . עמדנו גם בפני שאלה : האם להודיע לאנשים באניה מה צפוי להם ? ואולי מוטב להימנע מכך ולהמעיט את ימי העינוים של החברים ? ואמרנו : אף רגע לא להשהות ! עינויים ? סבל ? ­ על אלה תכפר האחריות המשותפת ! מיהרנו לעשות את השתים כאחת : מיהרנו להפיץ את המכתב בכל ישובינו, בישוב כולו, וגם להודיע לחברים באניה על הסכנה הצפויה, מבלי לחסוך מה...  To the book