פרק י"ב: התנועה לאחר הפילוג

באיחוד שבלעדי העבודה השכירה מן הנמנע יהיה להמשיך לבנות ולקיים את המשקים . כיום, לעומת זאת, נראה לי שגם חברי האיחוד הגיעו למסקנה שהעבודה השכירה נוגדת עקרונית את מהות החיים הקיבוציים, והחלו משקיעים מאמצים גדולים במאבק נגדה; והקשיים בדרך זו מרובים . בקיבוץ המאוחד הייתה ההתפתחות הפוכה מזו . בעצם הימים הקשים שלאחר הפילוג, בעודנו מתלבטים בבעיות הקיום של היישובים, קם טבנקין ותבע שבעת ובעונה אחת ניאבק גם בסכנה של העבודה השכירה ביישובינו . רעתי בבעיה זו לא נבדלה מדעתו של טבנקין אך לא ידעתי כיצד נוכל להיאבק בשתי החזיתות גם יחד . במגמה לחיסול העבודה השכירה שהתוו טבנקין, ויניה וציזלינג, לא היה, לדעתי, משום פולמוס עם בן­גוריון­, היא נבעה מראיית הסכנה הנשקפת לקיבוץ מההשלמה עם תופעה זו . עם זאת, משאני מסכם את התוצאות, איני יכול לומר שהיו לנו הישגים משמעותיים . להתקדמות של ממש בתחום זה הגענו בשנים 36­ ,1960 תקופת הקדנציה האחרונה שלי במזכירות הקיבוץ . אז העלינו מחדש, וביתר שאת, את ההתנגדות לעבודה השבירה, ולפחות במגזר החקלאי חיסלנוה כמעט לחלוטין . נסתייענו בגורמים אובייקטיביים : ענפי חקלאות עתירי עבודה ...  To the book