פרק ז': המאורעות ותוכנית החלוקה

המחנות העולים ושהוקדשה לנושא שלמות הארץ . אין ספק שבתוך מפא''י היו אנשי הקיבוץ המאוחד הכוח המוביל והמבטא את ההתנגדות האידיאית, הציונית­פוליטית החריפה ביותר לתוכנית זו, שמשמעותה למעשה ­ הקמה ודאית של מדינה ערבית נוספת על עבר­הירדן, ולעומתה ­ הקמת מדינה יהודית מפוקפקת שלא תהיה לה יכולת קיום ריאלית, בהיעדר הבסיס והמרחב הדרושים . טבנקין מעולם לא האמין שאיזה שהוא גורם פוליטי מבחוץ ­ ובמקרה זה בריטניה ­ יעניק לנו משהו שלא רכשנו במו ידינו, או שנהיה מסוגלים בעתיד להשיגו . מאידך יש לומר שלטבנקין לא היו אז פתרונות אלטרנטיביים לטווח הקצר . גישתו הייתה עקרונית, אסור לנו לוותר על זכותנו על הארץ כולה, וקיום זכות זו בידנו הוא היסוד להמשך המפעל והמאבק . בלעדי אלה לא נשיג דבר . אני כשלעצמי תמכתי בתוכנית החלוקה, וביטאתי את דעתי זו במועצת הקיבוץ המאוחד שהתכנסה בבית השיטה ערב הקונגרס הציוני ה­ 20 . דבריי באותה מועצה נתפרסמו ב"מבפנים" . עמדתי אז נבעה מהמציאות הנתונה, ואיני יכול להתיימר שראיתי את הנולד, שעומדת לפרוץ מלחמת עולם, ומיליוני יהודים יהיו זקוקים לעוגן הצלה . אילו ניחנו אז בראייה כזו של העתיד ­ והו...  To the book