הקדמה - על הקשר בין זיכרון אישי וקולקטיבי

אני הליתי עוטר, את מה שנראה היום כל כר לא מובן, אולי אפילו לא אנושי . במקביל נוצר בקבוצה תהליך של בירור דברים . למנחה חשוב לברר את הדמיון בין דפוס זה לביו הדפוטים הקיימים בקהילה . גם חטוב לו לברר מה הקטר בין מה שקרה אז וביו הבעיות שכביכול אי­אפשר למצוא להן פתרון היום . כל התהליך הזה דורש זמן רב, זמן שבו אנשים מבררים לעצמם מה יקרה אם יפרדו אחת ולתמיד מן הכאב והסבל שנגרם אז, זמן שבו הם מנסים לבחון כיצד קבלה אחרת של העבר תשפיע על ההווה, על העתיד . מבלי משים נוצרת אפשרות להמשיך ולבנות תבונה מניסיון חדט או ישן שהצטבר ­ גם בתחומים שבהם עד כה לא הייתה אפשרות כזאת . אלה למעשה הנושאים העיקריים בהם תעסוק העבודה שלפנינו . כיצד ניתן להעריך תוצאות של מאמץ ממושך כזה ? נניח שנוצר שחזור ובירור מחודש של העבר כתוך הקבוצה ­ כיצד ניתן לשתף בכך את כלל הקולקטיב ? אולי כל מה שנדמה שקורה בקהילה בעקבות ההתערבות, היה קורה גם בלאו הכי במשך אותו פרק זמן ? האם דרך התערבות זאת מתאימה לכל קהילה ? האם יש גם נזקים אפשריים בסוג זה של התערבות ? אלה במקצת מן השאלות שעליהן ננסה להשיב בדיון בסוף העבודה . ת . תנחה על הקטר ב...  To the book