פרק ב: הולנד

למקטעים התרחשה במאה ה­ 19 כאשר החלו להתפתח תהליכי התיעוש והמודרניזציה וחברת ההמונים . הללו עוררו תנועות של אמנציפציה שביקשו להגשים את מטתתיהן בהתארגנות עצמאית ונפרדת . שלושת ה"עמודים" העיקריים של החברה ההולנדית ­ הפרוטסטנטי­אורתודוקסי, הקתולי והסוציאליסטי ­ היו תנועות אמנציפציה כאלה . ה"עמוד" הרביעי, הליברלי­נייטרלי, התאפיין באופן פרדוקסאלי דווקא בטענתו שאיננו "מקטע" . לצד המקטעים העיקריים הללו ניתן להבחין במקטעים זעירים, שחשיבותם היתה שולית . עצם הדבר שאף לא לאחד מה"מקטעים" היה סיכוי ליהפך לרוב, הכריח אותם להגיע למודוס­ויוונדי במישור השלטוני . הסכמים "לחלוקת השלל" הוסדרו באמצעות הנהגות שמחוץ לפרלמנט; הפרלמנט היה אפוא למעשה מקום מפגש לעקרונות קבועים, שלא נטו להשתנות או להתקרב זה לזה . בהקשר זה, לבוחר לא היתה השפעה רבה על הפוליטיקה; נאמנותו לקבוצתו היתה לגורם הדומיננטי שהאפיל על אינטרסים אחרים . אפשר לומר, שתהליך ההתפלגות למקטעים גרם ליציבות מסוימת בחברה ההולנדית ואף לקפאון, ולשיתוף הפעולה בין צמרות המקטעים היה תפקיד מווסת חשוב . נראה אפוא שמשמעות המושג "בורגני" ) "burgerlijk" ( בשנות ה...  To the book