|
כמו סימון "גברים" כאוכלוסייה פריווילגית אחת, ו"גבריות" ככוח שתלטני ודכאני במהותו . זוהי עמדה פמיניסטית שאינה רווחת בציבור הרחב, כולל בין נשים, אך נדמית כאחראית להובלת המאבקים המגדריים המתנהלים בזירות החברתיות והפוליטיות, ולעיצוב הרוח הציבורית האנטי-גברית הרווחת . בהקשר של היעדר עניין במצוקות גבריות, העמדה שלפיה כל גבר הוא פריווילג פטריארכלי גלוי או מודחק, מותירה מעט מקום לעניין בדילמות ובמצוקות של גברים, שכן מי שמוגדר כפריווילג לרוב אינו מגייס אהדה למצוקותיו, הנתפסות מלכתחילה כלא קיימות או כזניחות . רוח אנטי-גברית מקודמת בישראל בין היתר על ידי קבוצות ויחידים בארגוני הנשים, ובעמותות ומרכזים שונים לקידום מעמד האישה, המהווים כוח מוביל בעיצוב המדיניות הציבורית בעניינים של מגדר ושוויון מגדרי . לארגוני הנשים בישראל יש מעמד וכוח רב, כשהוותיקים שביניהם פעלו עוד לפני קום המדינה ( ויצ"ו מ- ,1920 נעמ"ת מ- 1921 ) וקידמו את צרכיהן ואת עשייתן של נשים . פעילותם החברתית של ארגונים אלו תרמה משמעותית למעמדן של נשים בישראל ולחברה הישראלית בכלל ; אלו ארגונים עתירי זכויות בעשייתם למען נשים ומשפחות בישראל, ...
To the book
|

|
|