מצב קשה ונכנסתי לניתוח גם בבית חולים אליה בחברון וגם בבית חולים הדסה בירושלים, ואחרי זה באמת התחלתי לשאול את עצמי : "למה החיים שלנו ככה ? ", וכילד קטן לא הייתי מבין למה כל המצב הקשה הזה, ואז התחלתי להכיר את המציאות של העם הפלסטיני, שאנחנו עם שחי תחת כיבוש, והתחלתי להבין מה זה אינתיפאדה ומה המשמעות של המילה אינתיפאדה, ומהכעס שלי אחרי שנפגעתי ומהכאב שלי, אני באופן אישי גם זרקתי הרבה אבנים על חיילים ישראלים והייתי יודע והייתי בטוח שהאבן הקטנה הזאת לא תעשה משהו לג'יפ או לטנק שהיה נכנס בתוך הכפר או השכונה שלי, אבל ידעתי באינתיפאדה הראשונה, דרך האבנים שזרקו הפלסטינים, זה היה מסר לכל העולם שאנחנו לא רוצים לחיות תחת כיבוש . זה התחנה הראשונה בחיים שלי והילדות שלי . הילדות שלי, לא הייתה כל כך טובה, והיא הייתה כל הזמן של האינתיפאדה הראשונה . אני ופארס גדלנו ביחד . סיימתי את הלימודים שלי בחלחול והלכתי ללמוד בירושלים . למדתי גרפיקה, אני גרפיקאי, ואז אחרי שפארס סיים את הלימודים שלו הוא הלך ללמוד באוניברסיטת חברון, התחיל ללמוד מנהל עסקים שנה, ואחרי שסיימתי את הלימודים שלי עבדתי בירושלים בבית דפוס ברח...
To the book