פרק שישי: המסחר והקונסום

סחר­הארץ הפנימי מהו ? ראש לראשון הוא משא ומתן בין היוצר שבארץ או שבחו"ל ובין הצרכן שבארץ . ושנית ­ מכירת סחורות הארץ הנשארות בידי היוצר לידי המוציא לחו''ל . אבל הצרכן המקומי, הפלח, ובמקצת גם הערבי העירוני, זקוק רק לכמות קטנה של מלבושים, טבק, אורז, קפה, מלח וכיוצא בהם . חנות אחת דיה למלוי צרכי כפר שלם ולפעמים ­ כפרים אחדים . כפרי זה אינו עצל כלל וכלל ללכת יום יום העירה מהלך שעות רבות בכדי למכור את סחורותיו ) ירקות, פרות, עופות, בצים, חלב, חמאה ועצי­הסקה וכו' ( בגרושים אחדים יתרים ובכדי לקנות שם מסחורות העיר בגרושים אחדים פחות . באופן פרימיטיבי זה נפגש היוצר עם הצרכן פנים אל פנים . המשק הערבי הכפרי קרקע גרוע הוא להתהוותו של מעמד­סוחרים בארץ . הסוג השני של סחר הארץ ) קנית פרי החקלאות לשם האכספורט ( מפותח הרבה יותר מאשר הסוג הראשון הנ"ל . הסוחר העירוני קונה את הפירות בעודם מחוברים לעץ ואת התבואה כשהיא מחוברת לקרקע ) חטה, שעורה ודלועים בעזה; תפוחי­זהב בעכו, יפו וצידון ( . באותה עונה שהאבר זקוק לכסף מזומן ביותר, יש שהוא מוכרח למכור את פירותיו אפילו ברבע מחירם . מסחר חו"ל שבארץ­ישראל הוא כמעט...  To the book